הראשונה שפותחת לנו את סדרת הראיונות היא לא אחרת מ…
דלית שחם שוקרון!
כולנו מכירות אותה דרך הרשת החברתית אך לא כולן זכו לשמוע את סיפורה האישי, הדרך שעשתה והתרומה המדהימה שלה לקהילה.
האישה מאחורי סטודיו פילפילון וקבוצת היצירה "יוצרות מעזות של דלית שחם", יוצרת ומעצבת כבר מעל 10 שנים, אלבומים וקהילה.
היום היא מגלה לנו את הסודות מאחורי הקלעים וחושפת את העשייה, המחשבות והחלומות שלה בתחום.
נתחיל מההתחלה, מתי ואיך בעצם הגעת לתחום?
בצעירותי עבדתי בכריכיה הגדולה של אלביט. ממש בפס הייצור. מאיסוף הדפים ועד הרכבת הספר השלם. שם נחשפתי לניירות, למכונות הגדולות והמרשימות ולריח הדבק.
בהמשך עבדתי בשיווק של בית דפוס חיפאי שם הכרתי את הצד השני של עולם הנייר- ספקים, יבואנים, אנשי מפתח ושיטות עבודה מסורתיות של בתי דפוס וכריכיות והתאהבתי בהכל.
לקוחות גדולים ומוכרים כמו דורנת,מיכל נגרין, הזמינו אצלנו עבודות באופן תדיר. טיול במחסנים שלהם היה כמו טיול בחנות צעצועים ותמיד כלל בחירה של מתנות. כבר אז נבט בי הזרע של אהבת הנייר ועבודות היצירה אבל לא ידעתי כלום מכלום. לא הייתי חברה בשום קליקה או פורום והמידע שזרם בחינם היה מועט.
במקרה נתקלתי בהמלצה על רשת חנויות האמריקנית, המוכרת, ג'ואן. וככה התחיל הרומן שלי עם הסקראפ. פתאום גיליתי כלים, ניירות, דבקים ייעודיים והכל היה רק באנגלית.
לא מצאתי שום דבר מזה בארץ וככל שהסתובבתי (והסתובבתי הרבה), אף אחד לא הבין מה אני רוצה. קרופ א-דייל נשמע להם כמו סינית וקארדסטוק?? מה זה בכלל? רק בריסטול היה.
אז ניצלתי את הקשרים המשפחתיים בארה"ב שלי כדי לשים את ידי על הגודיז האמריקני. לא קניתי דברים מבלי שחקרתי עליהם עד העצם.
ואז הבנתי שצריך גם לעשות עם הדברים האלו משהו…
ביוטיוב גיליתי עולם שלם של יוצרות, בעיקר אמריקניות החולקות ידע מנסיונן ובנדיבות. ותהיתי, מדוע אצלנו אין קהילה כזו..
לפני החתונה שלי התחלתי לחקור איך להכין לעצמי אלבום חתונה. אבל הייתי חייבת לברר כיצד זה נעשה בשיטה היפה והמיוחדת הזו שנקראת סקראפ. חקרתי, נפגשתי עם יוצרות שמכינות אלבומים בתשלום, בררתי על סדנאות.
אז נרשמתי לסדנא יקרה בטרוף, 350 שח לאלבום 6*6 פשוט (את זה גיליתי בדיעבד) והודעתי חגיגית לבן זוגי שהשנה אני הולכת ללמוד איך מכינים אלבום בשיטה היפה… נו זו עם הצבעים, הכיסים והפתיחות המשגעות.
טוב…הסדנא לא היתה משהו מקצועי וכבר בנסיעה הביתה האלבום החל להתפרק.. אבל הבנתי משהו חשוב אחר.
אני הולכת לשלב בין סקראפ יפייפה ועשיר עם הטכניקות שהכרתי מבתי הדפוס.
זה לא היה פשוט, בסקראפ השיטות היו חובבניות, הדבק לא היה מספיק מקצועי והכלים היו באינטשים ושום דבר לא תאם לשיטות המסורתיות.
כך לאט לאט נכרכתי בעבותות בקסם הסקראפ וגיליתי עוד ועוד דברים… ועם הזמן למדתי לשלב אותם בשיטות המסורתיות.
מתי החלטת להפוך את התחביב לעסק? מה היו השיקולים שלך ומה דחף אותך לעשות את זה?
בתחילה הכנתי מוצרים מעוצבים, לחברים ולמשפחה בחגים ואירועים מיוחדים. ואז אנשים שראו ושמעו ביקשו להזמין גם.
אז הכנתי ומפה לשם הרחבתי את ליין המוצרים, השתכללתי בשילוב הטכניקות הסקראפיות בטכניקות המסורתיות והעלתי את הרמה.
עם הזמן למדתי שכדאי לשתף את היצירה שלי ברשת כדי לחשוף אותה לקהלים נוספים.
וכך עוד ועוד אנשים התעניינו במוצרים.
ככל שהבנתי את הפער בין רמת היצירה בארץ לרמת היצירה בחו"ל ובכלל בהשוואה לעולם המקצועי והמסורתי ממנו באתי, התחוור לי שליוצרות חסרה הדרכה מקצועית ומידע בתחום.
לכן החלטתי לפתוח קבוצה שמהותה שיתוף ידע ובהמשך הקמתי את סטודיו פילפילון ככל שהדרישה גברה.
האם השגת את מטרותייך ושאיפותייך בתחום?
חלק מהמטרות הגדולות שלי בהחלט התגשמו. הקמתי בפייסבוק, בעמל רב קבוצת יצירה נטולת אינטרס כלכלי, שמהווה כר שיתוף וצמיחה ליוצרות ותיקות וחדשות. "יוצרות מעזות של דלית שחם", שמה.
שמתי לפניי למטרה להכיר באופן אישי את היוצרות שחברו אליי וביחד הפכנו לקהילה משפחתית חמה. כחלק מהאג'נדה חילקתי את הנייד שלי ליוצרות ואפשרתי להן נגישות מלאה אליי בכל עת. אפילו ביצעתי שיחות לייב עם יוצרות בחו"ל. עזרתי לבחור, ייעצתי, כיוונתי מה לקנות ועל מה לוותר. ככה למדתי להכיר לא רק את היוצרות, אלא את המשפחה מסביבן. תמיד הייתי שם למענן. מההיכרות האישית למדתי על הצרכים שלהן. גיליתי, שכמוני, גם הן סבלו מפער ההיצע והמחירים בין חו"ל לישראל.
הבנתי שחייב לייצר תחרות בתחום ולכן פעלתי מאחורי הקלעים ליצור שיתופי פעולה בין יבואנים, ספקים ובעלי חנויות. ניצלתי את קשריי עם ספקים שונים והתחלתי להציע ליוצרות קבוצות רכישה כדי ליהנות ממוצרים נחשקים במחירים חסרי תקדים. זו היתה הצלחה מסחררת. כולן רצו להצטרף לקבוצה ולהשתתף בחגיגה הלא מוכרת הזו.
קידמתי שיתופי פעולה עם חנויות מקומיות כדי להעניק לחברות הקבוצה הנחות משמעותיות, יצרנים ייצרו עבורנו מוצרים שחשקנו בהם ובגדול, אין יבואן או ספק שלא שמע על הקבוצה שהלכה וגדלה מיום ליום. לא היתה בקשה אחת של היוצרות שלא טופלה.
הצמיחה והשגשוג בתחום החלו להיראות. יוצרות שנטשו את התחום חזרו אחרי שנים, יוצרות חדשות קמו והביאו איתן משב רוח רענן, כר השיתוף בקבוצה הזרים את המידע והמוזה היתה בשמים. יותר ויותר יוצרות חדשות התחילו לחלום על עסק משלהן בסקראפ והתחילו להדריך ולהפיץ את הבשורה לילדים,נוער ומבוגרים. ריבוי האופציות יצר עניין ונוצר גלגל שלג של יצירה ומוזה שהלכו וגדלו.
אחד הרגעים הזכורים לי, היה הרגע שבו הצלחנו להחדיר לשוק המקומי קארדסטוקים חלקים. ועד כמה שזה ישמע תמוה, בעבר נמכרו פה סטאקים מעוצבים אבל כמעט ולא היה ניתן להשיג קארדסטוקים חלקים ובוודאי שלא בבודדים.. אז אירגנתי קבוצת רכישה. ומאותו רגע הכל היסטוריה- כל החנויות הבינו את הצורך והחלו להביא ניירות בסיס.
עם הזמן, דאגתי מאחורי הקלעים להרחיב את היצע הצבעים בדפי הבסיס והיום אפשר למצוא קארדסטוקים חלקים בתכלת, ורוד וצבעים שפעם רק חלמנו עליהם. אושר עילאי החופש הזה שמאפשר לך ליצור בדיוק את מה שאת חולמת ללא מגבלה.
יחד עם זאת, המחירים בארץ נותרו יקרים ולכן פעלתי לקדם פתיחת חנויות נוספות, ייעצתי לחברות ועסקים מה להביא, באיזה צבע, מה לחתוך, באיזה מידה ולאט לאט דייקתי יותר ויותר את ההיצע בתחום והתחרות גדלה. החנויות והיבואנים בארץ הבינו שככל שהשוק המקומי נפתח למשלוחים בינלאומיים עליהם לתת מענה וכך הלכו והתרבו המבצעים השונים.
בנוסף, עודדתי יוצרות לרכוש רק מה שנכון ומדויק להן, פתחתי קובץ המלצות לחנויות מקומיות ובחו"ל והעמדתי עצמי לשירותן בייעוץ בכל רגע. השתתפתי וארגנתי ירידי סקראפ יד שניה להגברת התחרות.
מה השאיפות שלך לעתיד?
אני חולמת על קהילה חמה וגדולה, על קשרים בינאישיים בין היוצרות, על אירועי סקראפ גדולים,ועל מרכזי לימוד מסודרים ואולי אפילו להכניס את הסקראפ לבתי הספר מהיסודי. ממש לעשות שינוי מהיסוד.
אני חולמת על ירידים שנתיים בהם חנות לצד יבואן עומדים להציג את מרכולתם ומפרגנים זה לזה בדיוק כמו שקורה בחו"ל… חולמת שגם יצרני חו"ל יציגו פה. אני חולמת שיהיה גם לנו ארגון גג לסקראפ שיאגד את התחום, ידאג להרחיב לפתח ולארגן אירועי ענק.
אני חולמת על דרכים להרחיב, לשכלל ולהנגיש את ההיצע המקצועי במה שנקרא חומרה ותוכנה. לא מספיק שאדע ליצור מקצועית, אני רוצה שהיוצרות ידעו לצלם, לשווק ולהפיץ מקצועית. מה שנקרא לעשות אפ גרייד לתחום. אז גם בכיוונים האלו אני פועלת מאחורי הקלעים תוך הנגשת הידע לחברות הקבוצה, כל הזמן.
מה את הכי אוהבת ליצור? איזה סגנון מועדף עליך?
אני הכי אוהבת ליצור משהו בלתי צפוי. משהו שנראה אחרת, שונה במהותו אבל מדויק בתכנון ובגימור. מוצר שמתוכנן היטב ועשוי בגימור מוקפד נראה מליון דולר ועושה אימפקט אדיר. זה יכול להיום אלבום, כרטיס קופסה או כל דבר אחר. למשל, בכרטיסים חביבים עליי כרטיסים אינטראקטיביים מיוחדים. כאלו שפותחים ויש בפנים הפתעה, משהו קופץ מתוכם, משהו זז משהו בלתי צפוי קורה.
בזמן האחרון התאהבתי בלייט מיקסד מדיה, דודלינג וארט ג'ורנלינג בשיטה האינטואיטיבית. הבלתי צפוי הזה מאוד מעניין אותי..
הסגנון המועדף עליי בגדול הוא סגנון נקי. היום אני מאוד מתחברת למודרני וגיאומטרי. יחד עם זאת הוינטאג' ירד מגדולתו והתחבבו עליי גם סגנונות יותר מתקתקים.
האם יש תחום שהיית רוצה להתנסות בו ועדיין לא ניסית?
כן. קליגרפיה זה משהו שבתכנון שלי. אני חושבת שכתיבה יכולה להיות מאוד משחררת בייחוד אם היא אינטואיטיבית.
מה ההמלצות שלך ליוצרת מתחילה?
ההמלצה שלי דבר ראשון, להתחבר לקבוצת קהילה תומכת. בעיקר כאלו שרמת השיתופיות בהן גבוהה וללא תנאי. דבר שני, להיצמד ליוצרת ותיקה ולהתחיל מפגשים משותפים. ללא ספק שמפגשים וקירבה כזו מעבר להיותם מעוררי השראה הם צינור מדהים להעברת מידע חיוני. שלישית, מומלץ לצפות בהמון סרטונים ולהתחיל לעקוב אחר יוצרות מקומיות ובינלאומיות. לא רק שזה פותח את ההשראה אלא שזה עוזר להבין ולדייק את הכיוון והטעם שלנו בסקראפ. רביעית, לא לרכוש באימפולסיביות. לשאול בקבוצה, ללמוד מה יש לשוק להציע ואיפה הכי משתלם לקנות ומה. לקנות במידה, מעט מעט ולשאול בכל פעם איך להמשיך. הותיקות תמיד מוכנות להמליץ מניסיונן ואין חכם כבעל ניסיון. זה יחסוך לכן הרבה כסף. טיפ חמישי – אל תתביישו לשאול, מי שלא שואל לא לומד.
וטיפ שישי ואחרון – לשתף כל הזמן מיצירותיכן ולבקש ביקורת. לא להתבייש. למה? כי מי שמוכנה לשמוע ביקורת מטמיעה מידע רב ערך שיקפיץ אותה קדימה עשרות מונים ויקצר את דרכה. וגם נחמד אחרי זמן מה להביט לאחור ולראות את עקומת הלמידה ואת כברת הדרך שנעשתה. לעיתים, נדמה לנו שלא התקדמנו, אבל מבט לאחור מגלה אחרת.
מה ההמלצות שלך ליוצרות ששוקלות לקחת את התחביב צעד קדימה לעסק?
ההמלצה שלי היא לפנות לייעוץ מקצועי. מעבר לעסק מכיל היבטים רבים של שיווק, צילום, מסחר, מו"מ, תמחור ועוד ולא בכולם אנחנו בקיאות. חשוב לבזבז את המשאבים בכיוונים הנכונים.
איך הקשר עם יוצרות קולגות בקהילה?
אני אוהבת להכיר את היוצרות שלי מקרוב ולכן מנהלת שיחות עומק ולעיתים ארוכות עם יוצרות ולא רק על יצירה. השיחות גולשות פעמים רבות גם לתחומים יותר אישיים. אני אוהבת לדעת עליהן הכל, אני מתעניינת, שואלת וזוכרת פרטים כגון שם פרטי, שם משפחה ראשון ושני. זה חשוב לי ועוזר לי להיות קרובה אליהן.
לגבי קולגות, אני מזהה שעדיין יש חשדנות ופחד ורבות מרגישות מאוימות זו מעשייתה של זו. מי שבטוחה בעצמה פונה אליי ומגלה שאפשר להמס פחדים בשיחה פשוטה. אני מניחה שעם הזמן היוצרות יבינו שיורד גשם כולם נרטבים ואין צורך לחשוש. מי שמוכשר ומעניין מצליח.
מי היוצרת שהכי מעוררת בך השראה?
הוווו יש המון כאלו… ליהי שטרן פיליפסון עשתה בשנתיים האחרונות קפיצה מדהימה בעיניי, שרון שלזינגר באיער, היא השראה מהלכת בכל מה שקשור לצביעה בקופיק ובכלל בגישה יצירתית מקורית, איריס נבון ויצירותיה הבלתי שגרתיות, אריאלה סולומונוביץ דולב עם המיקסד מדיה שלה, אביב ברון המוכשרת, איה כהן יוצרת בחסד עליון, שיר אדיבי והקופסאות המתפוצצות, גלית יונאי עם כרטיסים אינטראקטיביים ושלל פרוייקטים מעניינים ומעוררי השראה, טלי בר פלאצ'י עם מינימליזם כובש ועוד רבות וטובות שתקצר היריעה מלהכיל.
את מנהלת קהילה פעילה בפייסבוק ומובילת דעת קהל בתחום, מה את חושבת על התנועות וקצב הגדילה של הקהילה הישראלית?
מזה 4 שנים שאני בעלת קבוצת הפייסבוק "יוצרות מעזות של דלית שחם", אני מזהה שהקהילה פה יודעת לפרגן ואעפ"י שבעבר היו קשיים בפרגון הדדי, היום עברנו כברת דרך והפרגון חם ואמיתי וההיכרות הבינאישית הולכת ומעמיקה בקהילה ומגבירה את ההדדיות.
התלהבות היא אחת התכונות הבולטות בקהל הישראלי. בכל תחום שלא תשימו את האצבע הישראלים יודעים להסתער עליו בהתלהבות רבה. גם הסקראפ חווה עדנה מחודשת וקצב הצטרפות יוצרות חדשות לקהילה גדול מתמיד.
יתרה מזו, אני רואה שיוצרות חושפות את ילדיהם ליצירה והיום יש לנו גם יוצרים צעירים ונלהבים בקהילה. זהו דור העתיד של הסקראפ. גם החנויות מתייחסות לדור הצעיר וכבר ניתן למצוא על המדפים ערכות ומוצרי יצירה מותאמי גיל.
עם הזמן,הקהילה המקומית הופכת יותר מעורבת בקהילות ובקבוצות בינלאומיות והיוצרות המקומיות מביאות את הבשורה הישראלית אל המגרש הגלובלי ושמות את ישראל על המפה הסקראפית.
מה חשבת בהתחלה על התחום? ומה את חושבת עליו עכשיו? מה היה שונה בין אז להיום לדעתך?
בהתחלה התחום קסם לי, הייתי כמו מכורה, יום יום נכנסת לאתרים אמריקניים ושמה לי מוצרים בסל קניות ונערכת ליום שבו הם יגיעו אליי. ההתרגשות היתה גדולה. אבל, שיטות העבודה היו זרות לי ולא הכרתי קהילות סקראפ. הפייסבוק לא היה ואח"כ רק בחיתוליו. עם הזמן למדתי עוד ועוד, השתכללתי וקראתי המון מידע טכני על מוצרים וחברות.
גיליתי עולם ומלואו אבל הרגשתי שהמידע תקוע איפשהו ולא זורם לכלל הקהילה. הריכוז הזה הפריע לי מאוד להבין דברים לעומק ולכן תהליך הלמידה היה ארוך וסיזיפי ובעיקר עצמאי.
אפשר להגיד שלפני כ-10-15 שנים התחיל תחום הסקראפ לתפוס תאוצה בארץ. אבל זה היה תהליך איטי, התחרות היתה מועטה והמונופוליסטיות הורגשה היטב. מיעוט החנויות בתחום האמיר את המחירים לשמיים והעובדה שאתרים מחו"ל לא היו פתוחים למשלוחים בינלאומיים גרם לפער בין היצע סחורה ישנה בארץ לעומת חידושים שיצאו כל רבעון בחו"ל. כיוצרת עמדתי בפני בחירה במוצרים מליין לא מעודכן במחיר אסטרונומי בארץ או להתאמץ להביא מחו"ל דברים חדשים לפי טעמי וזה כלל לא מעט תרגילי שכנוע.
היום המידע ברשת זורם היטב ולכן הוא נגיש יותר, קצב הלמידה של היוצרות מואץ פי כמה והתפתחו כמה קהילות מעניינות בתחום שמעודדות יוצרות צעירות וותיקות ליצור בתחום. עם הזמן נפתחו עוד ועוד חנויות וחלקן נסגרו, אבל ריבוי האופציות גרם לשגשוג והביא עימו עם הזמן לתחרות. זה לא היה פשוט-המאבק על המונופול היה קשה.
מה את חושבת על החנויות בארץ?
החנויות בארץ מתחלקות לשניים- החצי האחד הן חנויות סקראפ טהורות והן מלאות כל טוב ומביאות ממיטב החברות בחו"ל.
החצי השני הן חנויות אומנות מקצועיות יותר או פחות שמגלות יותר ויותר עניין בתחום הסקראפ ומגלות שלשוק הזה יש פוטנציאל.
השוק הגלובלי תורם ליוצרות להזמין מחו"ל בזול וביתר קלות וכתוצאה מכך, החנויות מנסות לגוון את מרכולתן גם במוצרים זולים יותר, מציעות סחורה שנרכשה גם מיבואנים מקומיים ולאו דווקא יובאה מחו"ל ובכך מסירות מעליהן התחייבויות כלכליות למוצרים יקרים ששוכבים על המדף. אני מזהה אפילו כניסת מוצרים זולים מאוד מהמזרח כמענה על הצורך בתחרות. אני מזהה פתיחות לקבלת ייעוץ והכנסת מוצרים חדשים לליין ואף פיתוח מוצרים ייעודיים לתחום.
עוד אני חושבת שיש מקום לעודד יותר יצירה מקומית ולמכור יותר מוצרים של יוצרות מקומיות.
מה לדעתך תרומתך לקהילה?
תרומתי הראשונה היתה להקים קבוצת יצירה שתתן במה ליוצרות ותהווה כר פורה לשיתוף וצמיחה. מעבר לכך, הפכתי אותה ואת הסטודיו הפרטי שלי, לצינור להעברת והנחלת מידע מקצועי יותר בתחום.
תרומה נוספת שעמלתי עליה היא לשבור את המונופול שהיה בתחום שנים רבות והיום התחרות מעודדת צמיחה ויצירה ונהירה גדולה לתחום כי הכל מונגש יותר.
תרומה שלישית ומשמעותית בעיניי היתה לקרב בקהילה את היוצרות זו לזו מעבר להיכרות ברשת. יזמתי פוסט אימוץ שיוצרות ותיקות מאמצות חברה סקראפרית צעירה ושתיהן נהנות כל אחת מיתרונות רעותה ועל הדרך גם מהדקות את הקשרים הבינאישים. ההיכרות הזו גרמה לאנשים ליצור יותר, להכיר יותר ולהתחבר יותר. היום לא צריך יותר מהקלדת שאילתא בקבוצה כדי ליצור יחד.
תרומה רביעית היתה לארגן אתגרים קבוצתיים בדגש על נתינה בין היוצרות. המטרה היתה להראות שאפשר גם יחד ושחשוב שנהיה אחת למען השניה. חשבתי שדוגמה אישית משמשת את האג'נדה הכי טוב וכך עשיתי בכל אתגר.
תרומה חמישית- העמדתי את הקבוצה לרשות היוצרות ולכל רעיון שהביאו. כך מדי שנה היוצרות בקבוצה מתארגנות לתרום כרטיסי ברכה בעבודת יד או לעשות שאר מעשי תרומה נאצלים עבור אוכלוסיות ייעודיות בחגים ובאירועים מיוחדים.
פעלתי גם לחבר בין אוכלוסיות נזקקות לספקים שהיו מעוניינים לתרום בדרכים שונות.
מה את לומדת על הקהילה מתוך העשייה שלך?
אני למדתי שהקהילה יודעת לגדול ולצמוח, יודעת לעשות הרבה יותר ביחד בשיתוף, למדתי על מוכנות וזמינות מדהימה של היוצרות זו לזו. למדתי שאם פעם לא שמעו מה זה סקראפ, היום כל חנות אומנות מקדישה מקום קטן בחנות שלה למוצרי סקראפ וההיצע הולך וגדל.
למדתי שהקהילה אוהבת תחרות, מחירים נגישים וגם איכות. אם פעם חלמנו על איכות ולא יכולנו להרשות לעצמנו, היום הרבה מזה מונגש.
למדתי שאפשר למצוא גם בין הספקים והיבואנים מי ששותף לרעיונות ולחלומות שלי בקהילה ואיתם אפשר לרוץ קדימה. וגם למדתי שהקהילה סולדת מכוחנות ודורסנות ויודעת להוקיע כשצריך.
היית משנה משהו?
כל מה שכתבתי עד עכשיו יצר שינוי משמעותי בקהילת הסקראפ המקומית והתהליך אינו עוצר כאן. צעד אחר צעד נתפתח.
איפה את רואה את הסקראפ הישראלי בעוד חמש שנים?
אני רואה יותר ויותר שיתופי פעולה עם אירופה , יותר יצירה ויוזמה מקומית ומקווה שגם ייצור מקומי מקורי. אני מאמינה בגלובליזציה ולכן מספיק נועזת לחלום גם על פתיחת סניפים של חנויות גדולות ובינלאומיות בישראל.
איפה את תהיי בכל זה?
אני פועלת בשת"פ מאחורי הקלעים ומקווה שדברים ששותלים היום נובטים מחר. אז יש למה לצפות.
לסיום, מה היית מאחלת לקהילה שלנו?
אני מאחלת לקהילה שלנו לגדול ולצמוח ולהיות מרכז ואבן שואבת ליוצרות בארץ ובעולם. אני מקווה שעוד יוצרות ממדינות שכנות יצטרפו לקהילה המזרח תיכונית ויגדילו אותה ויהפכו אותה למרכז סקראפי.
אני מאחלת לנו שנקבל תהודה והכרה בארץ ובעולם לא כתחום תחביב זניח אלא כתחום שהולך ומתמקצע ומציע פתרונות מתאימים. אני מאחלת לנו שנמשיך לעודד יצירה מקומית ושתהיה לה דרישה גם בחו"ל.
תודה על הבמה שנתתם לי.
באהבה, דלית שחם שוקרון.
מזמינות אתכן לשיח פתוח בתגובות ולשתף מה אתן חושבות ומרגישות ♥️
יוצרות בנייר ישראל 
דלית יקרה.
מעבר להיותך חברה טובה, את ללא ספק היית ועודך דמות מעוררת השראה בעיני ומורת דרך בתחום.
הייתי רוצה להוסיף תרומה שישית שלך בתחום, ואולי החשובה ביותר – מקצועיות וידע!
ישנן כיום יוצרות רבות מוכשרות, אך לצערי לא מכינות דברים באופן מקצועי.
כשאני פונה אליך בשאלה, אני יודעת שתמיד אקבל תשובה מקצועית.
המשיכי בפועליך ותגשימי את כל משאלות ליבך.
אני בהחלט מאמינה בך וביכולותיך.
אוהבת, שרון
אהבתיאהבתי