היא מבת ים, עלתה מבלגיה בגיל 15! בת 43, גרושה ואמא לחיילת.

מעבר לכישרון בלתי סביר ביצירה, היא אוהבת לרקוד סלסה בשעות הפנאי ולבשל.

היא אחת מהנשים הראשונות בתחום, יוצרת מוערכת ובאמת, סופר מוכשרת.

קבלו את…..

שיר אדיבי

נתחיל מההתחלה, מתי ואיך בעצם הגעת לתחום?

התחלתי בערך לפני 10 שנים. אני מעצבת גרפית מזה 25 שנה עם התמחות בתחום הדפוס, נייר ומארזים. 

התחלתי לייצר פרחים מנייר לקישוט הבית ומתנות, זרי פרחים מנייר ואז פשוט גלשתי לקופסאות מתפוצצות ומתנות. 

מתי החלטת להפוך את התחביב לעסק? מה היו השיקולים שלך ומה דחף אותך לעשות את זה?

לפני כ 6 שנים לערך עזבתי מקום עבודה אחרי 14 שנה.

הייתי מעצבת גרפית ומנהלת מחלקה עם הרבה אחריות ושעות ארוכות. בזבזתי המון זמן בנסיעות ופקקים. 

כבר אז רציתי לפתח את עבודות היצירה שלי, אך לא היה מצב להתקדם עם משרה כה גדולות.

בחרתי לעזוב ולחפש משרה קטנה יותר וקרוב לבית. כך מצאתי עבודה בבית דפוס משפחתי, עם מחלקת גרפיקה שהייתה צריכה שדרוג והרבה אהבה. 

שם למדתי המון על עבודות דפוס, נייר ואריזות שבעצם קידמו במקביל את העסק הפרטי שבניתי מאחורי הקלעים.

כמובן גם קיבלתי הטבה להדפיס כל יום מה שהייתי צריכה, במחיר בדיחה 🙂

תוך 3 שנים הגעתי למצב שהייתי עובדת כ-16 שעות ביום, בדפוס ובעסק בבית.

התשישות והעומס היו סימן שהגיע הזמן להחליט מה אני עושה, לכאן או לכאן. 

בחרתי לעזוב ולהיות עצמאית, כמעצבת גרפית ויוצרת ואני לא מתחרטת לרגע 🙂

האם השגת את מטרותייך ושאיפותייך בתחום?

השגתי מלא מטרות, אפילו כאלה שלא ציפיתי, אבל מטרה אחת תמיד מובילה למטרה נוספת…

יש לי עוד המון מטרות, אני לא מאמינה שזה יגמר אי פעם.

למען האמת, הרגע שבו גיליתי איך להשיג כל מטרה, זה הרגע בו כשלתי במטרה הראשונה שלי… כן כן.

כישלון בעיניי הוא חלק בלתי נפרד מהצמיחה שלנו, הן ברמה האישית או עסקית. 

יצאתי למסע לחפש איך להגשים מטרה, ומצאתי את עצמי!

קיבלתי המון תובנות שגרמו לי להבין קודם כל, שאני רוצה להמשיך להיות יוצרת בראש ובראשונה, ולנהל עסק בוטיק ולא מפעל. 

זה גרם לי להבין מה אני רוצה באמת, מה עובד בשבילי, מה מאפיין אותי, מה אני רוצה לייצג, ומה אני מוכנה ולא מוכנה לעשות כדי להשיג את זה.

ולא פחות חשוב, איך אני יכולה לכלול בהן את המטרה הכי חשובה שלי בעולם הזה, האהבה השניה שלי, התרומה לזולת.

אבל אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי, פדנטית, צריכה שהכל יראה תמיד מושלם, ויש לי טעם יקר וייחודי.

מודה שיש לזה השלכות לפעמים, אבל בזכות מי שאני ועבודה קשה, הצלחתי להגיע לאן שהגעתי והשגתי מטרות שאפילו לא חלמתי עליהן, בכל תחום בחיי….

מה השאיפות שלך לעתיד?

אחת השאיפות היא להמשיך להיות מי שאני ולא ללכת לאיבוד או להתפזר.

להמשיך לעצב וליצור באהבה, להמשיך להגדיל את העסק ואת הצוות שלי בחוכמה וביציבות.

החיים מלאים בהפתעות, אני זומרת עם הרעיונות שלי, קשובה לצרכים של הלקוחות והכי חשובה, מתאימה את עצמי לטכנולוגיה החדשה. 

מה את הכי אוהבת ליצור? איזה סגנון מועדף עליך?

אוהבת ליצור פרחים מנייר, קופסאות מתפוצצות, עיצובים בתלת מימד, וכל כל דבר שעולה לי בראש בלי הגבלה.

יש לי טעם מאוד יקר, ואני פרפקציוניסטית. יש לי מחברת מלאה ברעיונות שרק ממתינים לביצוע.

אני אוהבת בעיקר ליצור דברים מיוחדים שלא רואים בשום מקום, או לקחת מוצר קיים ולהפוך אותו למשהו משלי, שיראה הכי יפה והכי יוקרתי. 

האם יש תחום שהיית רוצה להתנסות בו ועדיין לא ניסית?

אני אוטודידקטית, אני כל הזמן לומדת! בתחומים שלי (עיצוב גרפי ועבודות יד) תמיד יש מה ללמוד.

לאחרונה התחברתי גם לתחום התלת מימד, וזה כמובן משתלב יפה מאוד גם בגרפיקה וגם בעבודות נייר.

את מובילת דעת קהל בתחום, מה את חושבת על התנועות וקצב הגדילה של הקהילה הישראלית?

לדעתי קצב הגדילה עדיין מאוד איטית, וישנו קהל רחב שקשה להגיע אליו.

אנשים שמאוד מתלהבים מיצירות ומעוניינים ללמוד יותר או לרכוש מתנות אך לא יודעים שזה קיים בכלל או איפה להשיג.

כמו כן, יש חוסר עצום בחומרים שלא ניתן להשיג בחנויות המובילות בארץ וחבל.

מה חשבת בהתחלה על התחום? ומה את חושבת עליו עכשיו?

בהתחלה התחום הזה היה בשבילי תחביב, משהו שנהנים לעשות בבית ביום חורפי כשמשעמם.

עכשיו, זה כבר תחום שניתן להתפרנס ממנו בכבוד, בפריט שיש יותר ויותר ביקוש למתנות ייחודיות ואנשים גם יודעים להעריך זאת.

מה היה שונה בין אז להיום לדעתך?

אז התחום הזה לא היה מספיק מפותח בארץ, וכדי לייצר את מה שרציתי הייתי צריכה לחפש מקורות חיצוניים ובעיקר, לייצר שטאנצים משלי ולהזמין חומרים מחו"ל.

כיום, עדיין יש הרבה מגבלה אבל עם השנים והכלים שרכשתי, יותר קל להביא רעיון לידי ביצוע.

מה לדעתך תרומתך לקהילה?

תרומתי הכי גדולה והמהנה היא לשמח אנשים! ביצירות ובסדנאות שלי.

כששולחים לי סרטון של מישהי (או מישהו) שפותחת מתנה שאני יצרתי, והיא כה מאושרת, מתלהבת ולעיתים גם בוכה מהתרגשות, אני יודעת שעשיתי את שלי…

גם בנות שמעלות עבודות שלמדו בסדנאות שלי, כל כך הרבה פרגון ואהבה יש בקהילה שזה פשוט מחמם לי את הלב!

מה את לומדת על הקהילה מתוך העשייה שלך?

למדתי שיש הרבה אהבה בקהילה ובתחום. אנשים משתפים, מפרגנים, מייעצים, מלמדים, עוזרים אחד לשנייה ויש הרבה מאמץ ורצון לתרום לארגונים שונים שזקוקים לתמיכה ואהבה. 

היית משנה משהו?

הייתי רוצה שיהיה יותר נגישות לכל סוג של נייר או כלים שצריכים כדי ליצור ללא הגבלה.

איך הקשר עם יוצרות קולגות בקהילה? 

הניסיון שלי עם קולגות הן מאוד חיוביות! גם פה יש המון אהבה ופרגון ורצון לעזור אחת לשנייה.

אפילו יצא לי להעביר חלק מההזמנות שלי לקולגה בשל עומס, העיקר לרצות את הלקוח.

והן לעיתים גם מצטרפות לסדנאות שלי, שזה כבוד גדול!

מה את חושבת על החנויות בארץ? 

יש לי הרבה כבוד והערכה ובעלי החנויות בארץ. זהו תחום לא פשוט להתפרנס ממנו ובלעדיהן, לא היינו יכולות להביא את החלומות שלנו לידי ביצוע.

כל חנות יש לה את הייחודיות שלה ומביאה גם משהו שאין לה שנייה. הן בהחלט מעוררות בי המון השראה.

מי היוצרת שהכי מעוררת בך השראה?

יש לא מעט, ואני בן אדם מאוד ויזואלי אז אני נהנית מדברים יפים 🙂

הרבה יוצרות מחו"ל כמובן אבל גם בארץ יש לא מעט כישרון, קצת חוששת לשכוח מישהי אבל:

קרן סביליה – מעריצה אותה כאישה קודם כל! היא מאוד דומה לי, יש לה מלא רעיונות ליצירות, אירועים וסדנאות ובונה אותם במהירות הבזק.

קרן סקובץ' – מלכת הסדנאות! מאוד מקצועית, חביב והסדנאות יוצאות דופן.

סדמר אפשטיין – בחורה חכמה ושאפתנית! מעריצה את המסע שהיא עוברת, ומאוד סבלנית בסדנאות שלה.

שרון שלזינגר באיער – אלופת הכרטיסים והצביעה!

ליהי פיליפסון – היא פשוט קרן אור! מלאת רעיונות, מעצבת בפשוטות ובאהבה. הבלוג שלה מעורר השראה.

וגם סיוון אמדי, ספיר בן דוד, אבישג אלון, אריאלה דולב, טניה סל ועוד שאני בטח שוכחת…סורי!

מה ההמלצות שלך ליוצרת מתחילה?

קודם כל להגיע לסדנא שמלמדת את התחום מאפס. מה זה בכלל סקראפ, איזה כלים צריך, איך מתחילים, לראות דוגמאות של עבודות מוכנות וכו'

משם, יש קבוצות בפייס של בעלי חנויות בהן יוצרות מעלות המון הדרכות חינם. ניתן להתחיל לתרגל וליצור מתנות למשפחה וחברים, כמובן גם להמשיך בסדנאות. ואחרי זה…. השמיים הם הגבול. 

מה ההמלצות שלך ליוצרות ששוקלות לקחת את התחביב צעד קדימה לעסק?

שאלה לא פשוטה… 

כל אחת צריכה קודם כך לדעת מה ההתמחות שלה, במה היא הכי הכי טובה. יש הרבה מוצרים שונים בסקראפ, כגון אלבומים וקופסאות מתפוצצות, ברכות וכו', וגם שיטות עיצוב לא חסרות. 

אבל לא כל אחת יכולה להיות מומחית בכל סוג של מוצר. לכן, צריך להתחיל במוצר אחד שהוא מיוחד וייחודי.

לבדוק מה קורה בשוק, להיות ערני למה שקולגות מוכרות גם, כי אמנם אני מאמינה שיש מספיק פרנסה לכולן, עדיין צריך למצוא את השוני. כי אם כבר למכור משהו שקיים בשוק, אז לפחות להיות שונה ומיוחד, ותמיד תמיד לחדש. חלון ראווה חייבים לתחזק על בסיס קבוע. 

למכור מוצר זה לא כמו להכין מתנה לחברה. צריך ליצור מוצר שהוא קרוב למושלם, בזמן מדוד, במחיר ששווה ליוצרת וללקוח ובעיקר, לעמוד לו"ז. 

ולא פחות חשוב, לא לפחד מכישלון וטעויות! ככה לומדים…

איפה את רואה את הסקראפ הישראלי בעוד חמש שנים?

אני בהחלט יכולה לראות אותו מתפתח לא מעט, בתנאי שבעלי החנויות/קבוצות יגדילו את הקהל שלהן וימשכו יותר תשומת לב לתחום. רק ככה יוכלו לגדול ולהביא הרבה יותר חומרים שחסרים.

כרגע הכל עדיין מאוד מוגבל…

איפה את תהיי בכל זה?

ששששששששש…. זהו סוד שאני עדיין לא מגלה 🙂

לסיום, מה היית מאחלת לקהילה שלנו?

להמשיך ליצור ולתת השראה לכולן! ולא לתת לתחום הזה להיעלם 🙂

וואו ! ואוו! לא סתם שיר מספרת על עצמה שהיא פרפקציוניסטית! העבודות מושלמות לחלוטין!

מה אתן אומרות? כתבו לנו מה אתן חושבות…

שיח פתוח בתגובות!