היום אנחנו מארחות יוצרת מדהימה, בלוגרית מוערכת שמפוצצת אותנו בהדרכות סקראפ מושלמות!!

קבלו את…

ליהיא שטרן פיליפסון

ליהיא נשואה למתן ואמא ל- 4 מדהימים שהם הטעם האמיתי שלה לחיים: זואי (18), רואי (15), עילי (11 וחצי) ומאי (6). 

היא בת 45 (וחצי…), גרה ברעות ועורכת דין במקצועה.

נתחיל מההתחלה, מתי ואיך בעצם הגעת לתחום?

בניגוד להמון יוצרות שמספרות שהן תופרות, מציירות, סורגות ויוצרות מגיל צעיר, אני ממש לא!!

תמיד ידעתי שאני לא יצירתית ויש לי ידיים שמאליות, וכשעשיתי בכיתה ח' מבחני התאמה לתיכון- קיבלתי חותמת רשמית שאני גוזרת עקום ומעתיקה לא טוב.

ככה חייתי עד גיל 40, בידיעה שאמא שלי ואחותי (מציירות, אחותי מעצבת פנים) הן הצד היצירתי במשפחה, ואני כמו אבא שלי (רופא עם כתב חרטומים), בצד הלא יצירתי.

לקראת גיל 40 חיפשתי עם עוד 2 חברות סדנה כיפית לימי הולדת המשותפים שלנו. היות והייתי בחופשת לידה, חיפשתי משהו קרוב ונחמד שאוכל לבוא אליו עם התינוקת, וככה מצאתי את שיר בנוביץ' שגרה לידי במודיעין.

הלכנו שלושתנו לסדנה אצל שיר ואני לא יכולתי להירגע מכל הדברים שהיו לה, ומכל האפשרויות שהיא פתחה בפנינו ופשוט התמכרתי… התחלתי לקנות מוצרים, ליצור, ללכת לסדנאות וללמוד כל הזמן עוד ועוד. גם היום.

עם הזמן התחלתי להעז ולפרסם את היצירות שלי בקבוצות היצירה השונות, ולאט לאט גם לפרסם הדרכות בעברית, חלקן תרגום משפות אחרות וחלקן מקוריות שלי.

לפני שנתיים, בעידוד של קרן סקובץ', החלטתי לפתוח בלוג "הבלוג של ליהיא", ולפרסם בו את כל ההדרכות שלי בצורה מסודרת.

לפני כשנתיים וחצי, קרן סביליה, בעלת החנות Touch of Art פנתה והציעה לי להיות חברה בצוות עיצוב שלה. ממש התרגשתי וכמובן שהסכמתי, ומאז אני חברה בצוות העיצוב של קרן המדהימה.

עד לפני שנה עבדתי כעו"ד בלשכה המשפטית במשרד הרווחה, ואז יצאתי לחל"ת, הייתי קצת בבית והתחלתי לעבוד בארגון "בעצמי" כמנהלת פיתוח אסטרטגי.

זאת היתה נקודת הזמן שהחלטתי להפוך ל"עסק קטן" ולעשות סדנאות יצירה בנייר, בעיקר לילדים אבל גם קצת לנשים. אני מאוהבת בילדים!!! בעיקר קטנים, כ"כ נהנית לראות אותם יוצרים, מתלהבים, סקרנים, חוקרים ונהנים.

היום העסק עדיין על "אש קטנה" אבל זה מתאים לי כי הוא לצד העבודה שלי. מדי חודש אני עושה סדנה לילדים בנושא כלשהו- חנוכה, חורף, ראש השנה וכו'.

אני עושה הפעלות בימי הולדת ולפעמים גם סדנאות לנשים בוגרות וכמובן מוכרת דברים שמזמינים ממני- כרטיסים, אלבומים, מעמדי ממו, פנקסים, קופסאות וכל מה שאפשר להכין מנייר.

מתי החלטת להפוך את התחביב לעסק?

החלטתי לפתוח "עוסק פטור" ולהסדיר את כל הפעילות שלי בתחום היצירה בצורה חוקית ומסודרת (בכל זאת אני עו"ד…) כשאנשים התחילו להזמין ממני מוצרים, וחברות שאלו מתי אני עושה סדנאות וקייטנות לילדים, והחלטתי לקפוץ למים וללכת על זה, כי אני באמת נהנית מכל הפעלה שאני מעבירה.

האם השגת את מטרותייך ושאיפותייך בתחום?

עדיין לא.

מצד אחד- זה עדיין לא העיסוק העיקרי שלי, וכיום אני גם לא רוצה שיהיה. חלק מהכיף שלי זה החופש שלי ליצור מתי שבא לי ומה שבא לי ואיך שבא לי. בלי מחוייבות להרוויח ולהתפרנס מזה.

מצד שני- הייתי שמחה להגדיל קצת את היקף הסדנאות וימי ההולדת שאני מעבירה.

מה השאיפות שלך לעתיד?

לצאת לפנסיה עוד כמה שנים…וללמוד עיצוב גרפי ולעצב לעצמי כל מה שאני רוצה, ללמוד נגרות, תפירה וכל מה שהפסדתי במהלך כל השנים שחשבתי שאני לא יצירתית….

במקביל- להרחיב בקטנה את העסק שלי, אבל לא בהרבה. רוצה להישאר עם תחושת החופש והכיף שלי.

מה את הכי אוהבת ליצור? איזה סגנון מועדף עליך?

אני הכי אוהבת להכין דברים שימושיים מנייר, שאחרי ההתפעלות, גם ישמשו את המקבלים- מעמדים, קופסאות, וכמובן כרטיסים.

אני אוהבת "סיפוק מיידי" ולכן אני מודה שקשה לי עם אלבומים שלוקחים שעות על גבי שעות של הכנה…

הסגנון המועדף עליי היום הוא נקי.

האם יש תחום שהיית רוצה להתנסות בו ועדיין לא ניסית?

האמת שניסיתי המון תחומים והייתי בסדנאות אצל יוצרות מוכשרות ומהממות, ונהניתי בכל פעם מחדש. גם מיקס מדיה, גם קויילינג, גם עבודה עם ג'לי פלייט, צביעה בזיג.

עוד לא ניסיתי צביעה בקופיק, אבל אני בטוחה שגם זה יגיע כשארגיש בטוחה יותר לצבוע.

מה לדעתך תרומתך לקהילה?

אני חושבת שהתרומה הצנועה שלי היא ההדרכות בעברית בבלוג שלי והנכונות תמיד לעזור ולייעץ למי שרוצה וצריכה. הרבה בנות פונות אליי בפרטי להתייעץ, לשאול, להראות לי דברים שהן הכינו לפי הדרכות שלי, וזה כל כך כיף וכל כך ממלא.

אני פחות מתחברת להדרכות בסרטונים… מודה שבד"כ אין לי סבלנות. אוהבת הכי הדרכות כתובות, וזה מה שאני עושה בבלוג שלי.

מה את לומדת על הקהילה מתוך העשייה שלך?

שזו קהילה מדהימה!!! אוסף של נשים מוכשרות ומהממות, שאוהבות ליצור, לפרגן, להחליף דעה, ולקנות….. כמה שאנחנו מכורות לקניות…אני אישית לא יכולה לעמוד בפני נייר יפה. סטאק משגע יכול להרוס אותי…

היית משנה משהו?

זה שינוי בקטנה, אבל לדעתי עדיין חסר בקהילה פרגון מלא, חוצה גבולות, חברויות וחנויות. אבל, אני בת אדם מאד אופטימית שרואה את חצי הכוס המלאה בחיים ולכן אני יודעת שנגיע גם לשם.

איך הקשר עם יוצרות קולגות בקהילה? 

יש לי קשר מעולה עם הרבה יוצרות בקהילה ואני אוהבת ללכת לסדנאות של יוצרות אחרות, ללמוד מהן ולפרגן להן.

הייתי בסדנאות מעולות של שיר אדיבי, אריאלה דולב, דלית שוקרון, אולה חומנק, רינת שהרבני, קרן סקובץ', מאיה ברזילי, חיים מהסדריה (סליחה שגם הוא בלשון נשית), וכמובן של קרן סביליה בחנות שלה. אני ממש מקווה שלא שכחתי אף אחת שהייתי אצלה בסדנה ונהניתי.

בנוסף, נוצרו גם חברויות שהן כבר מעבר לסקראפ עם כל מיני יוצרות, כי התשוקה, העניין, והשפה המשותפת, הם מעבר ליצירה, וזה תענוג להיפגש עם חברות ליצירה לקפה או בילוי בערב, לדבר איתן ולהתייעץ.

החברות עם מיכל שחרור, לירז סול, אילת אליאב, עינת גוטמן, קרן סביליה, עדי בן לולו, אבישג אלון, אבישג פרסי, ריקי סרוסי, מאיה ברזילי, עדי כרמי, ועוד נשים רבות ומדהימות שאני לא יכולה להזכיר כאן את כולן, היא זכייה בפיס מבחינתי.

אחד הדברים הכיפים זה לפגוש את היוצרות ככה סתם. את ליאור למשל, פגשתי בכנס מקצועי של העבודה, והיה לי הכי כיף לשבת ולקשקש איתה על החיים ועל הסקראפ….הרי אין מי שמבינה את השגעון שלנו יותר טוב מבנות הקהילה הזה.

מי היוצרת שהכי מעוררת בך השראה?

שאלה ממש קשה…יש כמה – כל אחת בתחומה.

האלבומים הכי מושלמים הם של רינת שהרבני ושל דלית שוקרון.

שיר אדיבי היא מלכת הקופסאות והפרחים.

חיים הוא אומן של ממש בתחום הקופסאות.

שרון שלזינגר באייר ויעל כהן מאיר צובעות ברמות מעלפות.

שרון בורלא זיו מעלפת אותי עם המיקס מדיה שלה (ועוד אצליח להיות בסדנה שלה) ואבישג אלון היא עוד יוצרת מדהימה במיקס מדיה.

אריאלה דולב המוכשרת תמיד עושה לי חשק ללכלך את הידיים (במיוחד אם זה אצלה בבית…).

וכמובן- קרן סביליה- שהראש שלה מלא ברעיונות מדהימים שהיא לאט לאט מוציאה לפועל……

מה ההמלצות שלך ליוצרת מתחילה?

לנסות את כל הסגנונות עד שהן יתקבעו על הסגנון שהן אוהבות. ללכת לסדנאות של יוצרות מקצועיות- אין כמו לימוד פנים אל פנים, והחברותא תמיד מהנה.

לעבוד עם הדרכות שלב שלב. לנסות, לטעות והכי חשוב- לא להתבייש לשאול, להתייעץ, לא להצליח ולנסות שוב.

לא תמיד יודעים- אבל עד שאני מעלה הדרכה, יש הרבה נסיונות ודברים בדרך שנזרקים לפח…. רק ככה לומדים.

מוטו עיקרי שלי בעבודה הוא: "מי שלא עושה לא טועה" (קל הרבה יותר לשבת בידיים שלובות). זה נכון גם ליצירה.

מה ההמלצות שלך ליוצרות ששוקלות לקחת את התחביב צעד קדימה לעסק?

המון סבלנות….להבין שברגע שזה עסק- פחות יוצרים ועסוקים הרבה מאד בשיווק, פרסום, חיתוכים והכנה לסדנאות.

להאמין בעצמך! להרגיש נוח לקחת את המחיר שאת יודעת שאת שווה! מי שמעריך- יהיה מוכן לשלם.

מה את חושבת על החנויות בארץ? 

יש בארץ חנויות משגעות! ואני אוהבת ונהנית לקנות בהן. אני זוכרת שטסתי לארה"ב לפני 3 שנים בערך וממש התאכזבתי מהחנויות שם.

העיצוב של החנויות בארץ הרבה יותר ביתי, חמים ונעים. יש בהן מבחר עצום!!!!

בעלות החנויות הן נשים מהממות ושירותיות (וגם חיים), וכל מי שפניתי אליו לעזרה במוצר כלשהו/משלוח מהיר וכו'- תמיד עזרו לי בשיא הכיף.

המוצרים שיש בארץ מהממים מבחינת העיצוב והטעם שלי. אז אני אוהבת לקנות בארץ ולפרנס את בעלי/ות החנויות שלנו.

מה חשבת בהתחלה על התחום? ומה את חושבת עליו עכשיו?

כשהתחלתי הכל היה נראה לי ממש מסובך וכל דבר לקח לי שעות של הכנה. אהבתי גם סגנון הרבה יותר רומנטי ושאבי שיק, המון פרחים, תחרות.

בעבר גם התייחסתי לתחום רק כאל תחביב, והיום הוא עדיין תחביב- אני קוראת לזה- הריפוי באומנות שלי עם עצמי, אבל נכנס גם פן עסקי שכולל שיווק, ביטוח לסדנאות, פרסומים, גביית כספים ודברים שלא חשבתי שבכלל אגיע אליהם בתחום הזה.

גם הסגנון שלי השתנה והוא הרבה יותר "נקי" היום.

מה היה שונה בין אז להיום לדעתך?

כשהתחלתי לפני 6 שנים, לא היו את כל החיקויים באליאקספרס ומוצרים זולים. הכל היה ממש יקר, ואני זוכרת שכל מי שנסע לארה"ב- הביא לי משהו במזוודה, כי אני קניינית טובה ואוהבת שיש לי את כל הכלים שאולי פעם ארצה להשתמש בהם…בבית.

היום המבחר ברשת עצום, יש חיקויים על ימין ועל שמאל, שפוגעים בממציאים ובמי שעושה מקור, אבל מצד שני מנגישים לקהל היוצרות את התחום. יש לי בבית תבניות חיתוך מקוריות מדהימות שהיום אפשר למצוא חיקוי שלהן בגרושים.

איפה את רואה את הסקראפ הישראלי בעוד חמש שנים?

אני מקווה שהסקראפ ימשיך ויתפתח, שיצטרפו עוד יוצרות חדשות לקהילה המחבקת הזאת.

ומקווה שיהיו פה עוד מוצרים ישראליים ייחודיים ובעברית.

איפה את תהיי בכל זה?

מקווה להמשיך להיות חלק מהקהילה, להמשיך עם הסדנאות וההפעלות, להמשיך ליצור ולכתוב עוד הדרכות, ולהמשיך לאהוב עד עמקי נשמתי את הנייר והיצירה ולחכות לרגעי החסד האלה בסוף כל יום.

לסיום, מה היית מאחלת לקהילה שלנו?

אני מאחלת שהקהילה תגדל. שעוד אנשים יבינו כמה זה כיף וטוב ליצור בנייר, לא פחות מכל אומנות אחרת.

שהיוצרות יצרו הרבה, יעזו לשתף (לא רק בפרטי) ושבעלות החנויות ימשיכו להציף אותנו במוצרים מהממים שלא נוכל לעמוד בפניהם…

תודה לליהיא! אין ספק שהיצירות שלה מושלמות ונשאר רק לאחל לנו להמשיך ולקבל ממנה השראה והדרכות (:

מוזמנות לשיח פתוח בתגובות