כמו בכל יום שישי, אנחנו ממשיכות לארח את היוצרות ששינו את פני הסקראפ הישראלי ומובילות את הקהילה שלנו קדימה.
השבוע אנחנו מארחות יוצרת מובילה כבר 12 שנה! יש לה ידע עצום שאותו היא מעבירה באהבה ענקית דרך הסדנאות המהממות שהיא מעבירה ודרך הדרכות המעולות שהיא כותבת בבלוג שלה!
קבלו את…
קרן סקובץ'
שמי קרן סקובץ', בת 48, גרה בגני תקווה. נשואה לארז ואמא לשלוש בנות מגיל 13 עד 19 + כלב. אני מנתחת מערכות ועובדת בהייטק כבר 30 שנה, מתוכם כבר 20 שנה באותה חברת הייטק אמריקאית.
חוץ מיצירה, אני תולעת ספרים מושבעת ותמיד נמצאת באמצע איזשהו ספר. אני יודעת כבר שאסור לי להתחיל ספר חדש אחרי השעה 10 בלילה כי אם הוא ספר טוב אלך לישון בשעות הקטנות של הבוקר.
יש לי לפחות 10 ספרים ברשימה שמחכים לתורם בכל רגע נתון. אחרי ששנים קראתי בעברית, בעשור האחרון עברתי לקרוא רק באנגלית. מתה על השפה הזו ולפעמים אפילו חולמת באנגלית…
אני אוהבת לטייל בעולם (לא טרקים אלא דווקא טיולי ערים). בכל רגע נתון יש לי תמיד טיול אחד בתכנון לשאוף אליו. גיליתי שזה משפר לי את מצב הרוח הכללי (-:
נתחיל מההתחלה, מתי ואיך בעצם הגעת לתחום?
כל החיים יצרתי – בתיכון התעסקתי בפימו ובריקמה, אחר כך קצת בסריגה ואז התגייסתי. בצבא הייתי בממר"מ ובכל שנות הקבע שלי פשוט לא נגעתי בשום דבר שקשור ליצירה – הייתי עסוקה מדי…
החשק חזר אלי בחופשת הלידה הראשונה – הדבקתי מפיות על כל דבר שהיה באיזור. בחופשת הלידה השניה התעסקתי בחרוזים – ובחופשת הלידה השלישית החלטתי להכין אלבום לגיסתי שבדיוק ילדה גם היא. מאז החלה ההתמכרות…
אני אוטודידקטית, כלומר דוגלת הרבה בלימוד עצמי. חוקרת, קוראת הדרכות, רואה סרטונים ומנסה עד שמצליחה. לפעמים אני לוקחת את זה עד הקצה והולכת לישון לפנות בוקר אחרי שפיצחתי בעיה בנייר – אבל אז מתעוררת עם חיוך וסיפוק עצמי (ועיגולים שחורים מתחת לעיניים (-:).
מתי החלטת להפוך את התחביב לעסק?
פתחתי בלוג לפני 12 שנים – בדיוק ביום ההולדת ה-36 שלי. לבלוג העליתי את כל העבודות שעשיתי, כולל רעיונות, מחשבות והדרכות. העליתי אז 2 פוסטים בשבוע והתגובות עודדו אותי להמשיך. אחרי ששאלו אותי המון פעמים מתי אני מעבירה סדנא, החלטתי להתחיל ומאז פשוט לא הפסקתי.
למי שרוצה לקרוא, הנה הקישור לבלוג שלי: http://www.kparparim.co.il/
הסדנאות הן אכן עסק, אבל אני עדיין עובדת בהייטק והסדנאות הן בעצם התוספת. ככה אני יכולה להרשות לעצמי לעשות סדנאות רק כשזה מתאים לעומס שלי, יכולה לקחת חודש הפסקה בחגים בלי לדאוג מהיכן תגיע המשכורת ולא מתרסקת אם אחת הסדנאות לא הכי מצליחה.
הצד השני של המטבע הוא לנסות לתפקד בשתי עבודות במקביל – בואו נאמר שאני ישנה פחות ממה שהייתי צריכה ולא רואה טלוויזיה בכלל… אני מאוד נהנית מהעבודה שלי (באמת!) ויוצרת כדי להפעיל את הצד השני של המוח. אני מאוד אוהבת להדריך (גם בעבודה) ונהנית להעביר ידע וללמד דברים לקהל שמעוניין. הסדנאות הן מבחינתי שילוב מושלם של יצירה והדרכה.
גיליתי שאני לא אוהבת להיות מחוייבת לעסק נטו כי אז אני מתחילה לחשוב מה יותר משתלם, מה יותר טרנדי, מה עלות החומרים – ואני דווקא מעדיפה להמשיך לנסות כל פעם מה שמתחשק לי, גם אם הוא לא יהיה בסוף סדנא.
האם השגת את מטרותייך ושאיפותייך בתחום?
ברור שלא – אחרת הייתי נחה על זרי הדפנה… אני תמיד רוצה לנסות דברים חדשים, מעוניינת להגדיל את קהל המשתתפות בסדנאות, לחשוף יוצרות חדשות לתחום וללמד טכניקות.
אחד הרגעים שאני זוכרת שהרגשתי שזה מצליח לי היה כשפתחתי הרשמה לסדנת מחברת משוגעת – וקמתי בבוקר לעשרות מיילים של נרשמות. אני לא לוקחת שום דבר כמובן מאליו ולקראת כל סדנא יש לי פרפרים בבטן אם היא תצליח או לא.
מה השאיפות שלך לעתיד?
להמשיך ליצור, ללמוד ולהנות. אני מקווה שהתחום ימשיך לעניין ולאתגר אותי – בלי קשר לסדנאות.
מה את הכי אוהבת ליצור? איזה סגנון מועדף עליך?
ניסיתי כל מיני תחומים – צביעה בקופיק, צבעי מים, מיקס מדיה ואפילו אוריגמי. בסוף אני תמיד חוזרת לסגנון שלי – סגנון מאוד צבעוני ונקי – אני פחות מתחברת לסגנון וינטאג' או לדפים מיושנים.
אני אוהבת ליצור דברים שימושיים – כרטיסים, אלבומים, קופסאות, מחברות. פחות מתחברת ליצירה מלכלכת, או למשהו שאני לא יכולה לשלוט בתוצאה הסופית שלו.
האם יש תחום שהיית רוצה להתנסות בו ועדיין לא ניסית?
אני נכנסת יותר לעיצוב גרפי בעיקר לצרכי הסדנאות, הדפסות של דפים, חיתוכים ומדבקות. הייתי רוצה להמשיך להתמקצע בו. התאהבתי בסילואט לפני כמה שנים ואולי הצעד הבא יהיה מדפסת תלת מימד.
בהתחלה חשבתי שיש לי המון מה ללמוד – ולשמחתי אני עדיין חושבת ככה היום וזה כל הכיף. מבחינתי יש כל כך הרבה רעיונות וטכניקות שאני רוצה לנסות. אם הייתי יוצאת היום לפנסיה מוקדמת, נראה לי שיש לי רשימת פרויקטים לפחות לשנתיים של יצירה…
את מובילת דעת קהל בתחום, מה את חושבת על התנועות וקצב הגדילה של הקהילה הישראלית?
כל הזמן יש זרימה של יוצרות חדשות לתחום – וזה מבורך. התנועה הערה של עבודות שמועלות בכל קבוצות היצירה שאני חברה בהן מראה שבכולן פועם החשק ליצירה. החגים הם פשוט תירוץ להכין עוד מתנה, והדרכה שווה מצליחה לסחוף פתאום את כולן לעשות את אותו המוצר ולהתאים אותו בכל פעם לפי הטעם של היוצרת.
מה חשבת בהתחלה על התחום? ומה את חושבת עליו עכשיו?
בהתחלה חשבתי שזה תחום די מצומצם – שיש כמה סגנונות עיקריים ואם הבנתי איך עושים כרטיס או דף באלבום אז מפה זה רק להתמקצע ולהשתפר.
היום אני חושבת שהוא נרחב הרבה יותר מכך – פתאום פלאנרים נכנסו לעסק, מחברות לתיעוד, מחברות ג'אנק ותמונות לתליה. מגוון החומרים השתפר ואיתו גם אוסף הכלים.
חלק גדול מהפוקוס עבר מעיצוב לטכניקה – פחות מתרכזים בלעצב דף אלבום אחד בארבע שעות ועוברים לטכניקה של איך בונים לבד מיני אלבום שלם באותו הזמן. סקראפ הוא מזמן כבר לא רק דף באלבום…
מה היה שונה בין אז להיום לדעתך?
המבחר, הכלים והידע בעיקר. לפני עשור את רוב הכלים הבאתי בעצמי במזוודה מכל נסיעה לחו"ל. המבחר בארץ היה יחסית מצומצם והעלויות לא היו זולות.
היום המבחר הוא עצום – בארץ ובעולם. קל לשלוח לארץ והכל נעשה נגיש יותר ואפשר למצוא הדרכות בכל מיני שפות ויוצרות מכל העולם. הרבה יוצרות מוכנות לחלוק את הידע שלהן עם מי שמוכן ללמוד וכמות המידע רק הולכת וגדלה.
מה לדעתך תרומתך לקהילה?
אני אוהבת לעזור ולהדריך – משתדלת לענות ולהיות זמינה לשאלות בנושאי יצירה בפרטי וגם בקבוצות. אני כותבת הדרכות באמת מתוך הנאה (למרות שזה גוזל המון זמן) ומשתדלת להסביר את הדרך בצורה הברורה ביותר.
מעבר להדרכות, אני מנסה תמיד לתת את הטיפים שלי והזוית שלי לכל עבודה שאני עושה – ומקווה שזה יצית איזשהו רעיון אצל מי שקוראת. המחמאה הכי גדולה מבחינתי זה לקבל הודעה שעבודה נעשתה בהשראת משהו שעשיתי – סימן שזה עבד.
מה את לומדת על הקהילה מתוך העשייה שלך?
שזו קהילה עם תשוקה משותפת לנייר, שיכולה להתלהב מסטאק חדש או איזשהו כלי חדש פורץ דרך. כזו שמסוגלת להתאגד עבור מטרה משותפת למען הכלל ויכולה להרים פרוייקטים נפלאים. זו קהילה של יוצרות עם אמפתיה, יכולת ביטוי, אהבה לאסתטיקה ורצון לנסות וללמוד.
היית משנה משהו?
פרגון. באמת, זה הדבר שהכי מעצבן אותי לפעמים. תפרגנו! גם לאלו שרק מתחילות ומתביישות להעלות את העבודה הלא מושלמת שלהן, גם לזו שמעלה עבודה שהיא לא הכי לטעמכן, גם לזו שמעלה עבודה כל יום וגם לזו שמעלה בקושי עבודה אחת בחודש. פרגון הוא כמו חיבוק – -הוא לא עולה כסף ונותן הרגשה טובה לנותן וגם למקבל. תנסו ותראו…
עם שתי משרות הזמן שלי בקבוצות בפייסבוק הוא יחסית מצומצם – הייתי שמחה לפרגן לכל אחת שמעלה עבודה בכל קבוצה שאני חברה בה – אבל אז באמת כבר לא הייתי מוצאת זמן לישון.
איך הקשר עם יוצרות קולגות בקהילה?
הכרתי המון בנות לאורך השנים – בפורומים ב-YNET ובתפוז, ולאחר מכן בקבוצות בפייסבוק ובסדנאות. אני כל כך נהנית להרגיש חלק מקהילה עם תשוקה משותפת לנייר.
עם חלק מהיוצרות החברות כבר יצאה מתחום היצירה והמשיכה מעבר לזה. ככל שמתבגרים קשה יותר להכיר ולשמר חברים – ואני דווקא מגלה שמעגל החברות שלי הולך ומתרחב עם השנים.
אני אוהבת להשתתף בסדנאות של יוצרות אחרות – לפעמים זה כדי ללמוד משהו חדש, לפעמים זה כדי ליצור משהו שלא הייתי יושבת ליצור לבד, ולפעמים זה סתם כדי לבלות זמן איכות עם חברות ליצירה.
אני מחכה לכל סדנא בציפייה (לא חושבת שאי פעם הייתה סדנא שביטלתי בה השתתפות) ונהנית בכל פעם מחדש. מכל יוצרת אני לומדת ומשתפרת – וגם אם אני חושבת שאני יודעת איך לעשות משהו, תמיד יש איזשהו טיפ שלא חשבתי עליו.
מה את חושבת על החנויות בארץ?
אני חושבת שהמבחר שיש בארץ הוא בהחלט מכובד ומאפשר להנגיש את התחום לקהל המעוניין להתמקצע. כשהיד קלה על המקלדת וקל להזמין גם מחו"ל צריך תמיד לזכור שלפרגן לחנויות בארץ רק יעזור לכל הקהילה הזו. למזלנו יש לנו בעלי חנויות שקשובים לבקשות הלקוחות והמבחר בארץ יחסית מעודכן ועוקב אחר כל הטרנדים העולמיים בתחום.
מי היוצרת שהכי מעוררת בך השראה?
אני אוהבת ומעריכה המון יוצרות ונהנית מכל העבודות שאני רואה, אבל הכי מתרשמת מאנשים שלוקחים את היצירה ברצינות ומביאים אותה לרמת אמנות והשקעה שברור שהייתה הרבה מחשבה והמון שעות לימוד מאחוריה.
– שיר אדיבי לטעמי שדרגה את תחום הקופסאות המתפוצצות והראתה לאן אפשר להביא אותן עם הרבה השקעה ודמיון.
– חיים מהסדריה הוא אומן עם הרבה שנות ניסיון בעבודה עם כריכה קשה ורמת המומחיות שלו בתחום מופלאה.
– אני מתעלפת מאיכות הצביעה עם קופיק של שרון שלזינגר – ומפרויקט הברכות שלה שתפס תאוצה בצורה מעוררת הערצה.
– רינת שהרבני היא אמנית מבחינתי בתחום האלבומים – בכל פעם שהיא מעלה אלבום חדש אני מתפעלת מהשילובים, מרמת הגימור ומהעיצוב.
מה ההמלצות שלך ליוצרת מתחילה?
- לנסות ולטעות. פשוט ככה. חלק לא מבוטל מההצלחות שלי היו בגלל איזושהי טעות שעשיתי בדרך וניסיתי לתקן. לא לפחד לנסות – מקסימום זה לא יצליח, אבל לפחות תלמדי משהו בדרך ותזכרי את זה לניסיון הבא.
- אפשר להתחיל ליצור גם בלי כל הכלים המקצועיים – תתחילי עם סכין יפנית, משטח מתרפא, עפרון וסרגל מתכת – ותגלי שגם עם הבסיס אפשר לעשות דברים נפלאים. עם הזמן תתמקצעי ותביני איך הכלים המקצועיים יותר (טרימר/גיליוטינה, לוח קיפול, משטח החתמה) יקלו על העבודה ויקצרו אותה. השקעה כספית גדולה בכלים בהתחלה היא מיותרת לטעמי עד שלא תתנסי קצת ותגלי אם התחום בכלל מהנה עבורך.
- נסי לעבוד בהתחלה בדיוק לפי הדרכות מצולמות – ככה עוברים שלב אחר שלב עד לתוצאה הסופית ומבינים את התהליך. אחר כך אפשר כבר לנסות לאלתר ולשנות לפי הטעם והצורך האישי.
- לכי לסדנאות (נכון, אני משוחדת (-:) – אבל למרות כל מה שיודעים, בסדנא מקבלים הדרכה מקצועית ולומדים לעבוד בצורות שלפעמים שונות מהשיטה האישית. זה עוזר ללמוד טכניקות חדשות, לייצר חברויות, ללמוד על כלים או שיטות אחרות בעיקר להתנתק וליהנות מכמה שעות יצירה עם תוצר מוצלח.
מה ההמלצות שלך ליוצרות ששוקלות לקחת את התחביב צעד קדימה לעסק?
לזכור שעסק בתחום היצירה כולל בתוכו הרבה יותר עסק ופחות מדי יצירה – צריך ללמוד לשווק, לצלם, לערוך ולפרסם. צריך לעבוד בהרבה דברים מסביב ליצירה כדי לפתח קהל ולשמר את ההצלחה לאורך זמן. לקחת בחשבון שלא תמיד תעשי רק דברים שמתחשק לך ליצור ויש המון לוגיסטיקה ושותפים לרווחים שלך מהעסק – רואה חשבון, מס הכנסה, סליקת אשראי, עמלות, חשבוניות, אחסון, אתר ועוד הרבה נוספים.
קחי בחשבון שכשאת הופכת את התחביב שלך לעסק, הוא מפסיק להיות התחביב שלך והופך להיות מחויבות. גם אם זו מחויבות שאת מאוד אוהבת ונהנית ממנה, עדיין החופש היצירתי יצטרך לקחת בחשבון גורמים נוספים כדי להיות רווחי.
איפה את רואה את הסקראפ הישראלי בעוד חמש שנים?
גדל וצומח, מוסיף אליו עוד ועוד יוצרות, מאפשר שיח תרבותי בנושאי יצירה, עם מגוון סדנאות מקוריות ומעשירות. מוסיף עוד ועוד קבוצות יצירה ואפילו אירועים רבי משתתפים בתחום – ובעיקר מפרגן ומעודד יצירה לכל גווניה.
איפה את תהיי בכל זה?
בתקווה שעמוק בתוך היצירה – עדיין מעבירה סדנאות, עדיין מעלה עבודות ובעיקר נהנית מהשעות בהן אני שוקעת ביצירה ומאפשרת לדמיון לעוף. מוכנה לוותר על עוד הרבה שעות שינה בשביל זה…
אני חושבת עד היום שיצירה יותר זולה מפסיכולוג – זה מאפשר לי להתנתק לכמה שעות מכל הבלאגן היומיומי ולמצוא לעצמי את הפינה שלי. העיסוק ביצירה מאפשר לי להיפגש לזמן איכות עם חברות ועל הדרך לחזק קשרים, לשמוע עצות ועוד קצת להחכים.
לסיום, מה היית מאחלת לקהילה שלנו?
אני מאחלת לקהילה לגדול ולהתגבש, להמשיך ללמוד ולהתפתח ולזכור שהמטרה של היצירה היא בעיקר הנאה!
תודה לקרן המקסימה שנתנה לנו הזדמנות להכיר אותה קצת יותר לעומק.
מוזמנות לשיח פתוח בתגובות!
שבת שלום 🙂
יוצרות בנייר ישראל 