כללי

ראיון עם מגשימת חלומות- יעל בלומנפלד אור

מי שפה כנראה מאוהבת בנייר, ביצירה ובכל המשתמע מהם- והרב יוצרות להנאתן.

כאן אנחנו נותנות במה לאלו שלקחו את התחביב שלהן צעד אחד קדימה.

בפינה הקבועה הזו, נביא בכל פעם יוצרת אחרת שהגשימה את החלום שלה, ויצאה לדרך עצמאית מלאה ביצירה.

והפעם, אנחנו מארחות יוצרת מקסימה שמשלבת בעבודתה את שתי האהבות הגדולות שלה- עבודה סוציאלית ויצירה!

הכירו את- יעל בלומנפלד-אור

פרטים אישיים

בת 31, נשואה. יש לי שתי אחיות, אחת קטנה ואחת גדולה, ושלושתנו עוסקות באמנות, כל אחת בדרך שלה. גדלתי בחיפה וכבר 3 וחצי שנים גרה בנהריה, אוהבת את העיר הזו ממש ומקווה להישאר בה עוד הרבה זמן.

מעבר לעיסוק ביצירה, אני גם עובדת סוציאלית, ועוסקת בתחום כבר 3 שנים.

אני עובדת עם אנשים עם מוגבלויות. היצירה והגישה לאמנות עוזרת לי מאוד בתקשורת איתם, שלפעמים לא אפשרית באופן מילולי.

מה עשית לפני?

לפני 12 שנים עשיתי שירות לאומי במחלקה אונקולוגית ובמשך שנתיים ראיתי מדי יום את המטפלת באמנות עובדת עם הילדים מהמחלקה.

עובדת סוציאלית מדהימה מהמחלקה הדריכה אותי כל התקופה הזו.

הקשר איתן והחשיפה לתחום הובילו אותי לבחור ללמוד את שני התחומים האלו.

סיימתי את לימודי העבודה הסוציאלית לפני שלוש וחצי שנים, והשנה אסיים את התואר השני בתרפיה באמנות.

איך הגעת לתחום?

בתקופה שבה הייתי במחלקה (בשרות לאומי), אחת המטופלות יצרה במהלך אשפוז ממושך אלבום סקראפ. היא בעצם זו שהכירה לי את התחום.

דרכה הכרתי את הדפים, החותמות, הפאנצ'ים, המדבקות (שאהבתי מגיל ממש קטנטן) וכבר באותו יום עשיתי הזמנה ראשונה, ויצרנו יחד.

גם אחרי שהסתיימה תקופת השרות הלאומי המשכתי להתנדב במחלקה, ולהגיע הביתה לילדים שהתנתקו לזמן ממושך ממסגרת הלימודים. יצרנו המון בנייר יחד, הם נהנו מזה, וגם אני.

מה היה החלום שלך בהקשר ליצירה בנייר?

שיהיה לי חדר בבית שמוקדש כולו לתחום הזה.

חלום שהתגשם!

מאוד רציתי לעבוד עם ילדים והורים, זה חיבור שתמיד סיקרן אותי, למרות שאני עדיין לא אמא בעצמי.

הרגשתי עם השנים שזו ממש תרפיה, ההתרגשות מכל דף חדש, גיליון מדבקות וכרטיס חדש שאני יוצרת.

מה נתן לך את הפוש לעשות את הצעד הזה?

לפני 4 שנים עשיתי הפעלת יום הולדת לבת של חברה. זו הייתה ההפעלה הראשונה, עוד לפני שהפכתי את התחום ל"עסק".

מאוד נהניתי ללמד את הילדות איך להשתמש בחומרים, נהניתי לראות אותן יוצרות ובעיקר יוצאות שמחות ומרוצות ממה שיצרו.

בתקופה הזו הכנתי המון כרטיסי ברכה, והוזמנתי להשתתף ביריד.

היה צורך בפתיחת עסק באופן רשמי, על מנת שאוכל לתת קבלות באופן מסודר. החזקתי אותו במשך שלוש שנים ולאחר מכן בחרתי לסגור אותו כי לא היה לי זמן לשווק ולהתעסק עם זה.

זו הייתה החלטה לא פשוטה, אבל ידעתי שאחזור…

כמה חודשים אחר כך עברנו דירה, והיה ברור שיהיה חדר אחד שיוקדש לכל חומרי היצירה שלי.

החלטתי להגשים את החלום, הפעם בלי לחשוש ובלי לוותר.

נרשמתי לקורס "יוזמים עסק" במעוף, בו למדתי על דרכים נכונות להגדרת קהל היעד, שיווק, תמחור.

בעקבות הקורס הייתי זכאית לליווי עיסקי, מסובסד, והחלטתי ש..הגיע הזמן להעיז. אני מאוד מאושרת שזה מה שבחרתי לעשות.

מה הסיכונים שלקחת?

הסיכונים שלקחתי היו בעיקר חוסר משמעותי בזמן, העובדה שעדיין הייתי סטודנטית וידעתי שכשאסיים את הלימודים אעסוק בעבודה סוציאלית.

חששתי שהעלויות תחזוק של העסק לא ישתלמו ושההוצאה תהיה משמעותית יותר ממה שארוויח.

מה היתרונות?

היתרונות עבורי הם שאני מאוד אוהבת את התחום הזה, בימים שאין סדנאות ואני חוזרת הביתה מוקדם, אני יושבת בחדר ויוצרת בהתאם למה שמתחשק באותו רגע.

החדר הזה הוא קודם כל בשבילי, מקום לבלות בו המון שעות בשבוע ואחר כך מקור נוסף לפרנסה.

הסטודיו נמצא בתוך הבית, מה שלא מצריך עלויות השכרה מיוחדות ומאפשר לקיים סדנאות במרווחים שמאפשרים זמן למחויבויות נוספות.

כמובן שלא ויתרתי על ביטוח ספציפי למקרה שחלילה ילד נפצע במהלך סדנא.

מה את עושה בסטודיו?

רוב הסדנאות הן של הורה וילד, לרוב ללא משתתפים נוספים פרט לאחים שמצטרפים וכמובן יוצרים גם.

המפגשים האלו מאפשרים להורה להקדיש זמן עבור אותו ילד, ואני נהנית להדריך, ללמד ולחשוף אותם לתחום שעבור רובם חדש לגמרי.

בנוסף לסדנאות לילדים והורים, אני עושה גם הפעלות יום הולדת.

זה מאפשר חשיפה לילדים בטווח גיל מתאים, וככה מגיעים לקוחות נוספים.

אם פונים ומבקשים שאגיע בהתנדבות לארגון או עמותה מסויימת, לקיים סדנא, אני אגיע בשמחה.

לפעמים אני יוזמת את הקשרים האלו בעצמי, במיוחד בארגונים שהתנדבתי בהם כבר בעבר.

יש בעלות חנויות שתורמות חומרים באהבה במיוחד לפעילויות האלו, וזה מחמם את הלב.

הן לגמרי שותפות מלאות (גם אם לא נוכחות פיזית) לזה שמתאפשר לי להגיע למקומות האלו ולשמח ילדים שכל כך זקוקים להפוגה מהשגרה המאתגרת בה הם נמצאים.

מה החסרונות/הקשיים?

הקושי העיקרי הוא להתמודד עם התמחור ודרישת התשלום, הרבה פעמים חשבתי שאם היה מישהו שהיה עושה את זה במקומי…היה לי הרבה יותר קל.

הפידבקים מחברות עצמאיות הן שאני חייבת לדעת להתמודד עם זה, ושאני לא יכולה לסמוך על אחרים שיעשו את זה במקומי. אז אני מנסה, לאט לאט…

מבחינת הנגישות לחנויות סקראפ, לצערי באזור שבו אני גרה, אין.

הפעלות לקבוצות גדולות מצריכות היערכות מראש, ולפעמים נקבעות בהתראה קצרה ככה שאין אפשרות להיערך מספיק זמן מראש מבחינת הציוד הדרוש, לרוב חומרי הבסיס שעליהם יוצרים את העבודות.

פעמים רבות אני נאלצת לנסוע רחוק על מנת לאסוף את הציוד בעצמי מהחנויות השונות, ולא מספיקה להזמין ולהמתין למשלוח.

מה גורם לך להמשיך?

השילוב– אהבה עצומה לתחום הזה ולעבודה עם ילדים והורים.

הלימודים לתואר השני והעיסוק בסדנאות במקביל רק מחזקים את הרצון שלי לעבוד בזה בעתיד ולהפוך את השילוב של שני התחומים האלו, הטיפול והשימוש בחומרי אמנות כמקצוע עיקרי.

הסקראפ הוא לא תחום נפוץ בתרפיה באמנות, והחלום זה להצליח לשלב ביניהם.

במהלך השנים האחרונות הכרתי הרבה חברות יוצרות, ומעבר לאהבה לנייר נהיינו חברות מאוד קרובות גם ברמה האישית.

אנחנו נפגשות ויוצרות יחד, משתפות אחת את השנייה בדברים חדשים…וזה נותן תמיד מוטיבציה להמשיך וללמוד עליו עוד ועוד ועוד…

מה היית רוצה להגיד ליוצרת שקוראת וחושבת על צעד כזה?

למצוא את האנשים הקרובים שמאמינים בך ולתת להם ללוות את התהליך, יחד איתך.

אני לא הייתי מצליחה בלעדיהם…האמינו בי הרבה לפני שהאמנתי בעצמי, זה היה תהליך.

אם לא נאמין בעצמנו מספיק, אחרים לא יוכלו לעשות את זה בשבילנו.

ליווי עסקי יכול מאוד לעזור, בעיקר בהתנהלות כלכלית נכונה ותמחור, וכמובן שיווק. בפייסבוק, באינסטגרם, בקבוצות מקומיות, דרך חברים ואיפה שרק אפשר.

ההמלצות הכי טובות הן ממשתתפים שהגיעו לסדנאות ומעבירים הלאה.

הליווי העסקי חייב להיות מותאם לקצב שלך ולזמן הפנוי שיש. אם זה החלום, אז לגמרי ללכת על זה!

מה היית מאחלת לקהילה שלנו?

להמשיך לחלום בגדול, ללמוד דברים חדשים, ובעיקר להעיז לפרוץ!

מוזמנות לכתוב ליעל בתגובות מה חשבתן על הראיון איתה!

כמובן מוזמנות לפנות אליה בפרטי ולעשות לייק לעמוד פייסבוק שלה(:

כללי

ראיון עם מגשימת חלומות – ג'ודיטה

לא משנה מי את, בת כמה, מהיכן ומה את עושה בחייך, לכולנו עברה המחשבה הזאת בראש: "למה שלא אתפרנס ממה שאני הכי אוהבת לעשות?"


אם את קוראת שורות אלו את וודאי מאוהבת בנייר, ביצירה ובכל המשתמע מהם- ומרביתכן יוצרות להנאתכן. אבל איך אפשר גם להרוויח מהתחביב הזה, ולא רק לבזבז?


בפינה הקבועה הזו, נביא בכל פעם יוצרת אחרת שהגשימה את החלום, עזבה את העבודה ועברה לדרך עצמאית ומלאה ביצירה.


והפעם, אנחנו מארחות יוצרת, מעבירה סדנאות סקראפ, חוגי אומנות וקייטנות יצירה לילדים, סדנאות לימי הולדת ואhרועים, וגם מכינה אלבומים ומתנות בעבודת יד.

הכירו את- Judita

פרטים אישיים:

ג'ודי אלקלעי, בת 48, אמא לשלושה כוכבים ונשואה לעמית, גרה במודיעין, ומזה 5 שנים בעלת העסק.

מה עשית לפני?

20 שנה הייתי מנהלת אדמיניסטרטיבית בהייטק. עבודה אינטנסיבית, שלמדתי ממנה המון על ניהול זמן, מולטי טסקינג, ועבודה עם אנשים.

איך הגעת לתחום?

אני יוצרת מאז שאני זוכרת את עצמי, אבא שלי ז"ל היה מצייר ואומן בחסד, וכנראה שהגנים עשו פה עבודה רצינית. אמא שלי לימדה אותי את כל מלאכות יד עוד בגיל ממש צעיר.

תמיד יצרתי, סרגתי, תפרתי, ונייר, תמיד אהבתי נייר. כל פעם הייתי קונה ניירות רק בגלל שהם יפים. ולפני כמה שנים טובות, התחלתי לעקוב אחרי בלוגים של יצירה בנייר, והחיידק נדבק…

מה היעד שלך?

שג'ודיטה תהיה מותג. מותג שמשדר FUN, הנאה צרופה, מוצרים מהממים, תוך הקפדה על איכות החומרים ללא פשרות, אסתטיקה גבוהה, הרבה כבוד למשתתפים, ילדים ומבוגרים כאחד.

מה נתן לך את הפוש לעשות את הצעד הזה?

חברה טובה ביקשה שאבוא "לעשות יצירה עם הילדה שלה" כי יש לה יום הולדת, וזו הייתה הסדנה הראשונה שלי. אח"כ עשיתי עוד סדנה כזו ביום ההולדת של האחיינית שלי.

אחי הגדול, המנטור שלי בכל דבר ועניין, אמר לי " אחותי, זה מה שאת צריכה לעשות בחיים, את מצויינת בזה, וטבעית בזה, תפור עלייך".

 מה הסיכונים שלקחת?

אני בן אדם מחושב, שלא אוהב לקחת סיכונים

 כשהחלטתי להקים עסק לקחתי הדרכה מקצועית דרך מעו"ף. עברתי בשלב ראשון ממשרה מלאה , למשרה חלקית ממש ליד הבית, הוצאתי את הילדים מהצהרונים, כדי לחסוך, והעסק הוקם לאט לאט.

רק לאחר שנתיים וחצי, הרגשתי שהוא עומד בזכות עצמו, ועזבתי את המשרה כשכירה והקדשתי את עצמי לעסק.

מה היתרונות?

אני אדון לעצמי, עושה רק מה שאני אוהבת, לא צריכה לתת דין וחשבון לאף אחד, כל הזמן לומדת דברים חדשים, עצמאות מחשבתית, הילדים שלי מקבלים אימא נוכחת, וארוחות צהריים של מסעדות מידי יום, ואני זוכה לבדר אנשים ולעשות להם טוב.

מה החסרונות/הקשיים?

עבודה של 24/7, המחשבה הזו, שכל דקה שאני לא עובדת בה, אני פוגעת בעסק.

קשה להביא את הלקוחות, עובדת הרבה יותר בשיווק מאשר ביצירה.

המון לבד, הכנסה לא קבועה, יש מיסים שפתאום צריך לשלם וזה כבד, ואין תנאי העסקה לעצמאיים, אין ימי מחלה, חופשה.

אז אסור להיות חולים, וכל חופשה היא על חשבוני.

מה גורם לך להמשיך?

ללא ספק אני בנויה להיות עצמאית, העסק שלי מתאים לי כמו כפפה ליד, זה הבייבי שלי, יש תחושת מסוגלות וגאווה גדולה בלהיות בעלת העסק הזה.

מה היית רוצה להגיד ליוצרת שקוראת וחושבת על צעד כזה?

הייתי רוצה לומר לה שתעשה את הדברים באופן מסודר, שתיקח קורסים בשיווק, ובניהול עסק.

הייתי אומרת לה שהיא חייבת תמיכה מהבית, גם של בן/בת הזוג וגם של הילדים כי בלי זה אין לה סיכוי

והייתי אומרת לה שתיקח הרבה אוויר, אבל בסופו של דבר מדובר באושר מוחלט.

מה היית מאחלת לקהילה שלנו?

שתהיה קהילה משתפת, מפרגנת, בלי פוליטיקות מיותרות, ותמיד לזכור שבאנו להנות.

ספרו לג'ודי בתגובות מה אתן חושבות על הגשמת החלום שלה ומי שרוצה לפנות אליה מוזמנת בהחלט!

אם גם את עשית את השינוי שכולן חולמות עליו ואת רוצה להופיע בפינה השבועית- כתבי לנו papercrafterisrael@gmail.com.